בַּשּׁבִיל צעדיי,
מסלעים פצעיי
בְּרִחתי מִשּׂרֵפוֹת
ומסופות מייגעות ...
האטו פעמיי,

​

הגעתי כושל לנהר,
קפוא הוא, ללא מעבר,
זעקתי: מורה אייכה?
וההד מהדהד כרעם: 
א י י כ ה !

​

בראי המים, 
בדמותי נחשפים,
רגשות בוערים
ומראות ערפילים

​

הו אדם הכר עצמך